מֵעֹמֶק שִׁבְרִי אֵיכָה יִשְׂרָאֵל – בְּיוֹם קְרוֹא אֵל וְחַיִּים שׁוֹאֵל
יגל הרוש
יום הזיכרון השנה הוא יום של אבל לאומי גדול ונרחב, והזיכרון אינו מונח בעבר אלא חי וחותך את העור ואת הנשמה, אנו מציינים את יום הזיכרון בעוד כה רבים ממתינו מונחים לפנינו, ובצל מלחמה קשה.
משפחות כה רבות מצטרפות השנה לראשונה למשפחת השכול, משפחות של נפגעי טרור ואיבה, ומשפחות של חיילים שנפלו בקרבות במלחמה. משפחת השכול הנה משפחה שאף אחד ואחת לא רוצים להצטרף אליה, ועם זאת נדמה כי יותר מתמיד החברה הישראלית מתאחדת להיות משפחה אחת, משפחה המשתתפת בכאב ובעצב, וגם באהבה ובתמיכה.
ביום הזיכרון השנה נהיה יחד בצער העמוק, בכאב המטלטל: נתפלל, נבכה, נשתוק ביחד. אם נוכל נציע כתף, ניתן לאין מילים מקום, נייצר מרחב להתאבל על מה שכמעט בגדר בלתי אפשרי לתאר. מתחילת השנה נתחברו תפילות מיוחדות לעת הזו: קדיש, יזכור, אל מלא רחמים וקינות
אנו מגישים לכם לקט של תפילות לשימוש ביום הזיכרון.