מי שברך אבותינו ואמותינו, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב לאה ורחל הוא יברך את כל הנשבות והנשבים, הנעדרות והנעדרים
ואת כל הנתונים בשביה ובצרה.
יהי רצון מלפניך שכינה מקור חיינו
פדי נפשם משבי והחזירי במהרה לביתם
ויקוים בהם הכתוב: " קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים
רָחֵל מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ. …
וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם יְהוָה וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם. " (ירמיהו לא)

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ וְאִמּוֹתֵינוּ, הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל חוֹלֵי עָמְךָ וְעוֹלָמְךָ. אֶת כָּל שְׁבוּיֶיךָ וּשְׁבוּיוֹתֶיךָ, שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. הוּא יָשִׂים שָׁלוֹם בְּאַרְצוֹ וּבְעוֹלָמוֹ, הוּא יִשְׁמֹר עַל חַיָּלֵי צַהַ"ל וְעַל כָּל נְשָׁמָה טְהוֹרָה שֶׁנָּתַתָּ. תֵּן בַּנּוּ שִׂמְחָה, תֵּן בַּנּוּ תְּפִלָּה, תֵּן בַּנּוּ הוֹדָיָה, תֵּן בַּנּוּ חֹסֶן וְתֵן בַּנּוּ אֱמוּנָה – בְּיוֹם תְּקוּמָה. אָמֵן.