יִתְגַּדַּל זִכְרָם שֶׁל הֲרוּגֵי קִבּוּצֵי עוֹטֵף עַזָּה וְכָל נִרְצְחֵי הַמַּעֲרָכָה הַנּוֹרָאָה בֶּעָרִים, בַּיִּשּׁוּבִים וּבַמּוֹשָׁבִים, וְזִכְרָם שֶׁל נוֹפְלֵי צַהַ"ל, הַמִּשְׁטָרָה וְכוֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן.
‏וְיִתְקַדַּשׁ  צַו הַחֲבֵרוּת, הָעַרְבוּת הַהֲדָדִית, חַיֵּי הַקְּהִלָּה, אַהֲבַת הָאָרֶץ, וְהַדְּבֵקוּת בְּעֶרְכֵי הַיְּסוֹד שֶׁל הַצִּיּוֹנוּת וּבְעֶרְכֵי הַשִּׁוְיוֹן, הַחֵרוּת וְהַשָּׁלוֹם 

הרב גלעד קריב

תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדָּשׁ נִשְׁמָתֵךְ
בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵבֵאתְּ אֵלָיו בְּרָכוֹת כֹּה רַבּוֹת
וּבְעוֹלְמוֹת אֲחֵרִים, רְחוֹקִים מִכָּאן.
אַתְּ, שֶׁעָשִׂיתְ לְמַעַן אֲהוּבַיִךְ וְאוֹהֲבֵי שְׁמֵךְ.
מִצְאִי מְנוּחָה טוֹבָה
נוּחִי מֵעֲמָלֵךְ
יְפִי חַיַּיִךְ וּמַעֲשַׂיִךְ יִהְיוּ נֵר לְרַגְלֵינוּ.
מִתּוֹךְ הַדְּמָעוֹת
יָאִירוּ לָנוּ מַעֲשֵׂי חַיַּיִךְ וְחִיּוּכֵךְ הַטּוֹב,
שִׁבְחֵךְ, שִׁירַת חַיַּיִךְ, הַנֶּחָמָה שֶׁהֵבֵאת
אֵלֶּה יַנְחוּ אוֹתָנוּ בְּמַעַגְלֵי צֶדֶק.
עֲשִׂי שָׁלוֹם עֲבוּרֵנוּ
עֲבוּר כָּל בְּנֵי בֵּיתֵךְ
וְעַם יִשְׂרָאֵל
וְיוֹשְׁבֵי תֵּבֵל

הרבה ליאורה אזרחי ורד

תפילת יזכור

אֱלֹהֵי הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חַי, אוֹר הָיָה בִּמְעוֹנְנוּ, אוֹר גָּדוֹל וְטָהוֹר.
חַיִּים נָתַתָּ לָנוּ, שֻׁתָּף הָיִיתָ לָנוּ בְּמַּעֲשֶׂה הַבְּרִיאָה שֶׁבָּרָאנוּ. וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ.

שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחוֹלֵנוּ (איכה ה. טו)

זוֹכְרִים אָנוּ בְּכִי רִאשׁוֹן, חִיּוּךְ רִאשׁוֹן, מִילוֹת רֵאשִׁית וְצַעֲדֵי בְּרֵאשִׁית. זוֹכְרִים אָנוּ פֵּקָּדוֹן שֶׁנִּתַּן בְּיָדֵינוּ וְנִלְקַח בְּטָהֳרָתוֹ. אֶת הָאוֹר שֶׁהָיָה עִמָּנוּ אָסַפְתָּ לִמְעוֹן קָדְשְׁךָ,
אֶת הַתֹּם שִׁמַּרְתָּ תָּחַת כַּנְפֵי שֶׁכִּנָּתְךָ, אֶת יְפִי בְּרִיאָתְךָ כִּנַּסְתָּ אֶל חֵיקְךָ.
וְאָנוּ נוֹתַרְנוּ בְּעוֹלָמְךָ הַשָּׁבוּר. רְצוּצִים וּשְׁבוּרִים אָנוּ עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ, מְלֵאֵי חָרוֹן וְכַעַס,
אֵין אוֹנֵים וּתְחוּשַׁת חִדָּלוֹן. מַה נֹאמַר וְאֵיכָה נַצְדִּיקְךָ, מָה נְיַחֵל וּמַה נִתְפַּלֵּל.
וּבְכָל זֹאת אוֹזְרִים אָנוּ כֹּח וְקוֹרְאִים מִמַּעֲמַקֵּי מֵצַרֵנוּ:
יְהִי רָצוֹן, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנָּטַלְתָּ חַיִּים תִּתִּן חַיִּים, כְּשֵׁם שֶׁאָסַפְתָּ אֶת בְּנֵנוּ/בִּתֵּינוּ אֵלֶיךָ, כָּךְ תָּשְׂכִּילֵנו לֶאֱסֹף אֶת כֹּחוֹתֵינוּ – לִחְיוֹת, לֶאֱהֹב, לִרְאוֹת בְּתוֹךְ הָאֲפֵלָה נִיצוֹצוֹת שֶׁל אוֹר, לִמְצֹא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשֵׁנוּ הַמְּעֻנֶּה, לִבְחֹר בַּחַיִּים.
בָּרוּך אַתָּה יי, הַזּוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים.

הרב יהוידע עמיר