בין אופטימיות לתקווה / הרב יהונתן זקס

"כל שאני יודע הוא שגדול הישגיו של אדם בחייו הוא להיות, ולו לרגע, סוכן של תקווה לאדם אחד אחר"

"רבים מאיתנו מבלבלים בין שני מושגים: אופטימיות ותקווה. הם נשמעים דומים. אבל לאמיתו של דבר הם שונים מאוד. האופטימיות היא האמונה שדברים ישתפרו. התקווה היא האמונה שכולנו יחד נוכל לשפר את הדברים. כדי להיות אופטימיים, לא צריך אומץ. די בתמימות מסוימת. אבל כדי לקוות נדרש אומץ רב.
שום יהודי המכיר את תולדות עמו, שפרקים רבים מהן נכתבו בדמעות, אינו יכול להיות אופטימי. אבל שום יהודי, אם הוא יהודי אמיתי, אינו יכול לוותר על תקווה. ומשום כך היהדות היא בשבילי קולה של התקווה בשיחתה של האנושות. ַ והתקווה היא המשנה את מצבו של האדם."

בואו נדבר על תקווה / עודד אדומי לשם

"לפי הגישה הזאת, ייאוש הוא ההיפך מתקווה אבל מאוד קרוב אליה, כי כאשר רע לנו, יש לנו הדחף העז ביותר לשפר את המצב.
"ככל שאנחנו סובלים יותר, כך החלום על שינוי גדול יותר. תקוות נולדות מתוך ייאוש. אם אנחנו חיים בסדר עם המצב הנוכחי, או לא חושבים שיכול להיות שינוי גדול, אז אין לנו צורך בתקווה. נסתפק במצב הקיים. לכן, באופן פרדוקסלי, אולי רבים מאיתנו מרגישים היום את התקווה בצורה עוצמתית יותר מאשר בעבר".

שֶבע שורות לַזריחה / אמיר אור

וְאַף עַל פִּי כֵן הַחַיִּים, וְאַף עַל פִּי כֵן אַהֲבָה.
רָאֹה עוֹד נִרְאֶה אֶת שַׁעַר הַלֵּב
נִפְקָח אֶל עוֹלָם שֶׁל תִּקְוָה.
בִּשְׁבִילָיו שׁוּב נִפְסַע, עַל יָפְיוֹ נִתְפַּלֵּא
וְרוּחֵנוּ צְלוּלָה וּשְׁלֵוָה:
רָאֹה עוֹד נִרְאֶה אֶת הַבֹּקֶר עוֹלֶה,
אֶת זְרִיחַת הָאָדָם הַקְּרֵבָה.