צריך בד שחור
ו ששה נרות.
אפשר נשמה
ואם אין ברירה
אפשר של שבת
העיקר שיהיה
אחד למיליון.
צריך גם
תמונות
שחור לבן
אפשר מודפסות
נעוצות במסמר
או בסלוטייפ
על הקיר מאחור.
טלאי צהוב
רצוי גדול
עם juden שחור
בפונט עבה גרמני
זה בגדר חובה
וגם פרחים אפשר
שיהיה מכובד
בחזית הבמה מצד שמאל
אבל לא צבעוניים מדי
כי בכל זאת, שואה.
צריך שירים נוגים
חייל אחד לפחות על מדים בקהל
ושורה ארוכה של בני נוער על הבמה
בחולצות לבנות
שיקריאו מדפים שחורים עדויות
על מוות, אימה, שנאה, רדיפה ואובדן.
לקראת הסוף
חשוב לזכור
שצריך לזכור
ולא לשכח
ואם אין ברירה
בזמן צפריה
יש לעצום עיניים
ובכח לשחזר
את הסרטים המגורענים
שראיתם על אושוויץ.
מסיימים
בתקווה
ובתם הטקס
ובירידה שקטה מהבמה.
אבל
בשום פנים ואופן
מה שלא יהיה
אל תפריעו
לזוג המצחקק בפינה
להם
תרשו להגניב מבטים
זה לזו
ולגשש
אחר קוי החיים העדינים
של כפות ידיהם
בסתר
מאחורי הכסא.
