נערך מתוך שיעור שכתבה הרבה ליאורה אזרחי עם תוספות של הרבה מירה רגב.

"בדברנו על מדינה יהודית אין אנו מתכוונים למדינה גזענית או למדינה תיאוקרטית. אלא למדינה שתהא מיוסדת בשוויון מלא ובזכויות מלאות לכל יושביה בלי להפלות בין דת לדת או בין גזע לגזע, ובלי השתררות או השתעבדות…"

מתוך נאומו של הרב אבא הלל סילבר באו"ם 1947

אחת הטענות המוכרות כנגד התנועה הרפורמית היא שהתנועה איננה ציונית מספיק ואפילו אנטי-ציונית. טענה זו מקורה בחוסר הבנה של ההתפתחות של התנועה הרפורמית.

 אמנם בהחלט ניתן לזהות מגמה בקרב היהדות הרפורמית של התרחקות מסממנים לאומים יהודים והגדרת היהדות כדת בלבד ולא לאום.  תנועת הרפורמה צמחה  לאור האמנציפציה והשוויון שהלך וגבר במדינות אירופה מסוימות ובארה"ב במאה ה19 ויצר צורך להזדהות עם המדינה בה  יהודים חיו ולא עם העם היהודי באופן לאומי. יחד עם זאת עם הקמת התנועה הציונית היו קולות מיעוט שהלכו וגברו עם השנים שקראו להזדהות עם התנועה הציונית ומטרותיה,

עד אשר, החל מ-1937 התנועה הרפורמית בארה"ב החלה להזדהות באופן רשמי עם התנועה הציונית.

במאמר זה נעקוב ונשוחח עם מנהיגים רפורמים (או ליברלים) שהיו מזוהים עמוקות הן עם הציונות והן עם היהדות הליברלית והשפיעו רבות הן על הישוב היהודי בארץ ישראל והן על היחס של יהדות התפוצות לישראל. יחד עם שינויים רבים שהתרחשו,  עד היום אפשר למצוא קו ישיר בין האופן בין הערכים הציונים של חלוצי הציונות הרפורמית והיחס הן של התנועה הרפורמית בארה"ב לישראל ואך של התנועה הרפורמית בישראל.

הגישה הציונית של יהדות ארה"ב:

כבר בקונגרס היהודי הראשון בבאזל ב-1897 נכחו נציגים מיהדות ארה"ב. אולם הציונות אמריקאית התפתחה בתנאים שונים ותחת השפעות שונות מאוד מהציונות האירופאית  יהודי ארה"ב כמעט ולא חוו מקרים אנטישמיים ומשלב מוקדם ביותר בהיסטוריה האמריקאית הם היו בעלי זכויות אזרחיות מלאות, שותפים מלאים ופעילים להקמת האומה האמריקאית. יהודי ארה"ב  גיבשו ראייה פלורליסטית ורב תרבותית.מנהיגי יהדות ארה"ב הבינו שכדי לאפשר לציונות להיות חלק מיהדות אמריקה היה עליהם להתאים את רעיונות התנועה לערכים המרכזיים של הקהילה היהודית בארה"ב.  הציונות האמריקאית עוצבה על ידי השופט העליון לואיס ברנדייס דמות מרכזית שנחשב לסיפור הצלחה אמריקאי לכל דבר. הוא הציע לתמוך  במפעל הציוני מתוך עמדה אמריקאית, הרואה בחזונה מדינה יהודית פרוגרסיבית. כמו כן ציונים אמריקאים רבים תמכו  בציונות  של אחד העם שדיבר על מרכזי תרבות יהודים בישראל ובעולם שמהם יוכלו כל יהודי העולם לקבל השראה. 

הציונות האמריקאית הייתה תמיד רוחנית יותר מאשר מעשית והדגישה ערכים אוניברסאליים יותר מאשר ערכים לאומיים. יהודי אמריקה תמכו בעשייה החלוצית הסוציאליסטית אך הם עצמם דגלו לרוב בציונות חברתית סוציאלית ולא בציונות סוציאליסטית והעריכו כי יש להשקיע ביוזמות פרטיות של צדק חברתי, חופש כלכלי וכד'. הציונות באמריקה ראתה את עצמה כתנועה אזרחית שדאגה לענייני יהדות ארה"ב ולא כתנועה של שחרור לאומי.

מנהיגי הציונות של היהדות הרפורמית והליברלית 

לחצו על התמונה למאמר המלא